הסיפור שלי
כשנולדתי, אמא שלי סיפרה לי שהיה לי מבט מהורהר וחולמני.
1980
נולדתי בחיפה
פגשתי את הטורדן הראשון שלי. הוא לחש לי באוזן שאני מכוערת, אבל לא הקשבתי לו.
1988
עליתי לכתה ב'
ביום הראשון שלי בחטיבת הביניים הרגשתי שאני לגמרי מוצפת בחרדה. בלי לחשוב פעמיים התיישבתי לי בפינה שקטה, ואחרי שעשיתי כביסת חוויות ביצעתי נשימות עמוקות עד שנרגעתי.
1993
יום ראשון בחטיבה
עשיתי תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה ומחשבים בטכניון. בשנה השנייה ללימודים נכנסתי במקרה לקורס על צייד טורדנים ונשביתי – התחלתי לקרוא ספרים בתחום ונרשמתי ל"ירחון המדעי ללוחם בטורדנים".
2001-2006
סטודנטית בטכניון
נסעתי למרכז אפריקה לבדוק שמועה על זן מחשבה חדש שהתגלה אצל שבט ילידי במעבה הג'ונגלים של הקונגו.
2007
טיול למרכז אפריקה
במסגרת לימודי דוקטורט בפריז בצייד מחשבות, עלה במוחי הרעיון של המכסחת.
2009-2013
דוקטורט בפריז
חזרתי לישראל כדי להתחיל לעבוד במחלקה למדע ממש מגניב בטכניון. ממש לא אהבתי את ניצה המנהלת אבל נהניתי לעבוד בצמוד לעפרה חברתי הטובה. פגשתי גם את ג'רי, שבאותו הזמן עבד כמזכירה טלפונית במעונות הסטודנטים. ביחד התחלנו לעבוד על המכסחת ובסוף אפילו פרסמנו עליה מאמר בירחון.
2014
חזרה לחיפה
זכיתי בפרס נובל!
היה ממש מרגש.
2017
זכייה בנובל
אחרי שהתמודדתי עם העמקמק שלי, התפטרתי מהמחלקה למדע ממש מגניב ופתחתי משרד קטן לצייד מחשבות בחיפה. מאז אני כבר לא כותבת הרבה מאמרים, ויש לי המון זמן להיפגש עם ילדים ולצלול איתם.
2018
סוף, והתחלה חדשה
המשך יבוא...
