טורדנופדיה
17.png
 
אחת משיטות הקשב להילחם בטורדנים (ראה ערך "טורדן", "שיטת קשב"). בזמן הרחבת קשב, אנחנו מנסים לשים לב לדברים נוספים בסביבתנו בעזרת חוש הראיה. בצורה זו, תשומת הלב שלנו לא נתונה בלעדית למשפט של הטורדן, והשפעתו השלילית עלינו פוחתת. הרחבת קשב נעשית בצורה הבאה:
  • מסיטים את תשומת הלב לסביבה שלנו, ומנסים לזהות שלושה דברים שלא שמנו לב אליהם לפני כן (למשל – צבע התקרה, פריט לבוש של מישהו שלידנו או הטקסטורה של הרצפה או של רהיטים שנמצאים בקרבתנו).
  • בזמן הרחבת קשב אנחנו ממוקדים בחוש הראיה, ולא השמיעה. הסיבה לכך היא שהטורדן משתמש בחוש השמיעה, וכשאנחנו עוברים לחוש אחר ההרחבה יעילה יותר.
  • נמספר את עוצמת הטורדן (ראה ערך "מספור").
  • אם הטורדן ממשיך להציק לנו אחרי שזיהינו שלושה דברים, ניתן להמשיך ולזהות דברים חדשים בסביבתנו עד שתשומת הלב שלנו עברה למשהו אחר.
 
קבוצות מובחנות של טורדנים (ראה ערך "טורדן"). כל זן מאופיין בדרך ייחודית של חוסר היגיון. במהלך ציד מחשבות (ראה ערך "ציד מחשבות"), הזנים השונים של הטורדן מתאפיינים בסימני זיהויי ייחודיים המאפשרים לצייד לזהות את סוג הזן, וכך לתקוף את חוסר ההיגיון שלו בצורה יעילה יותר (ראה ערך "חשיפת חוסר ההיגיון"). פעמים רבות, טורדן יכול להיות שייך ליותר מזן אחד.
 
סוגי הטורדנים הינם:
  • זברה: נקראים גם טורדני שחור-לבן. טורדני זברה גורמים לנו לחשוב שהמצב הוא או-או, ואין אפשרות למשהו באמצע. למשל – "אף אחד לא מבין אותי" (ואלי חלק מבינים וחלק לא?), "אני לא יכול לשנות כלום" (אולי אני יכול לשנות רק חלק?).
  • מנבאי עתידות: טורדנים שמתיימרים להגיד לנו מה יהיה בעתיד, למרות שאין שום סיכוי שהם יודעים זאת בוודאות. למשל – "לא משנה כמה אשקיע, זה יצא גרוע בסוף" או "אני אעשה מעצמי צחוק.
  • קוראי מחשבות: טורדנים שמתיימרים לקרוא את המחשבות של אנשים אחרים, למרות שיכול מאוד להיות שהם טועים ואנשים לא חושבים את המחשבות שהטורדנים מייחסים להם. דוגמאות לטורדנים כאלה הם "אף אחד לא מבין אותי" או "היא רק נגדי"".
  • חייביזם: טורדנים שאומרים לנו שאנחנו "חייבים", "צריכים" או "מוכרחים" משהו, גם אם אנחנו יכולים להסתדר בלעדיהם. טורדנים כאלה מופיעים גם בצורת השלילה ("אסור" שמשהו יקרה). דוגמאות לטורדנים כאלה הם "זה כבר היה צריך לעבוד" או "אסור היה לי להגיד את זה".
  • נוראיזם: טורדנים שמקצינים את המצב ומנסים לצייר אותו כנוראי הרבה יותר מכפי שהוא באמת. פעמים רבות הם מגיעים עם המון סימני קריאה בסופם. למשל – "אני לא יכולה לסבול את זה!!!" או "מה אני אעשה?!?!?!".
  • מסננים: טורדנים שעסוקים בלהסיט את תשומת הלב שלנו רק לדברים הרעים ולגרום לנו להתעלם מהדברים הטובים. דוגמאות לטורדנים כאלה הם "למרות שהצלחתי בזה אני עדיין אפס", או "הם לא באמת מתכוונים לזה".
  • תייגנים: טורדנים שעסוקים בלתייג אותנו במילה (לעיתים קללה) כואבת וכוללנית, שלא משקפת את כל מי שאנחנו. דוגמה לטורדנים מעין אלה היא "אני טיפשה" (האם את רק טיפשה? האם את טיפשה כל הזמן?) או "אני משעמם את כולם".
 
סוג של מחשבה (ראה ערך "מחשבה"). הטורדן הוא מחשבה מציקה, שבניגוד למחשבות אחרות נדבק אלינו ואינו עוזב לנו את הראש. טורדנים מתחלקים לזנים שונים (ראה ערך "זני טורדנים"), ומתאפיינים בכך שהם לא הגיוניים ושקרנים. כדי להיפטר מטורדן יש לצוד אותו (ראה ערך "ציד מחשבות"). דוגמאות לטורדנים הם: "אף אחד לא אוהב אותי", "היא עשתה לי את זה בכוונה", "זה נורא ואיום!" או "אני בחיים לא אצליח".
סוג של מחשבות (ראה ערך "מחשבה"), שהמאפיין המשותף לכולם הוא היותן שליליות ומזיקות. שלושת יצורי המחשבה המוכרים ביותר הם – טורדנים, אמאזים ועמקמקים (ראה ערכים "טורדן", "אמאז" ו"עמקמק").
מוסד להשכלה גבוהה בחיפה. בתוך הטכניון, בבניין שכטמן לפסאודוטכנולוגיה יישומית (ראה ערכים "פסאודוטכנולוגיה יישומית", "שכטמן") נמצא המממ"מ (ראה ערך "המחלקה למדע ממש מגניב"), בו שוכנת מעבדת המחשבות (ראה ערך "מעבדת המחשבות"), המתעסקת בחקר מחשבות אנושיות. המעבדה מנוהלת על ידי אליזבת, ציידת המחשבות (ראה ערך "אליזבת").
בשמו המלא "הירחון המדעי ללוחם בטורדנים", הינו כתב עת מדעי העוסק בציד טורדנים (ראה ערך "ציד טורדנים"). בשנת 2014 אליזבת, ציידת המחשבות (ראה ערך "אליזבת") פרסמה בו ביחד עם חברה ג'רי את מאמרה הראשון – "פורמט חדש להבניית דיאלוג סוקראטי בטיפול קוגניטיבי" (ראה ערכים "ג'רי", "מאמר"). המאמר עסק בפיתוח של כלי "המכסחת" (ראה ערך "מכסחת") ובהמשך גם זיכה אותה בפרס נובל (ראה ערך "פרס נובל"). בירחון מתפרסמים מאמרים של ציידים מפורסמים כגון ג'ייקובסון, וולפה ואהרון בק (ראה ערך "ג'ייקובסון").
שיטה למלחמה בטורדנים (ראה ערך "טורדן") שמיועדת להתיש את הטורדן. כשאנחנו משחקים במשחק "יש לי טורדן", אנחנו לוקחים את המשפט שהטורדן אומר לנו ומוסיפים לפניו את המילים "יש לי טורדן שאומר לי..." וחוזרים עליו. למשל, אם הטורדן אומר לנו ש"הם חייבים להקשיב לי!", במשחק "יש לי טורדן" אנחנו נגיד לעצמנו שוב ושוב "יש לי טורדן שאומר לי שהם חייבים להקשיב לי", נגיד זאת מספיק פעמים עד שנרגיש שהטורדן פחות מציק וחופר לנו.
 
התהליך שמאפשר לנו להפריד בין החוויות השונות שקורות לנו, וחלק ראשוני חשוב בציד מחשבות (ראה ערך "ציד מחשבות"). במהלך כביסת חוויות אנחנו מפרידים בין שלושה סוגים בסיסיים של חוויות – תחושות גופניות, רגשות ומחשבות (ראה ערכים "תחושות גופניות, "רגשות" ו"מחשבה"). בנוסף, אנחנו מפרידים בין סתם מחשבות רגילות לבין טורדנים (ראה ערך "טורדן"), שהן מחשבות מציקות שנדבקות אלינו ולא עוזבות אותנו. דוגמה לכביסת חוויות נמצאת בספר "ציידת המחשבות" (ראה ערך "ציידת המחשבות"), בו אליזבת עושה כביסה עם ילד בשם דודו (ראה ערך "אליזבת").
 
השאלות שאותן אנחנו יכולים לשאול את הטורדן כדי לחשוף את חוסר ההיגיון שלו ובכך להקטין אותו (ראה ערך "חשיפת חוסר ההיגיון"). בספר "ציידת המחשבות"  (ראה ערך "ציידת המחשבות") מפורטים שבעה סוגים של כדורי היגיון בסיסיים (למעשה ישנם עוד הרבה), שמובחנים האחד משני לפי צבעם:
  • כדור סימן שאלה (אדום) – הופך את הטורדן מסימן קריאה לסימן שאלה: "המצב בלתי נסבל!" > "המצב בלתי נסבל?". הכדור האדום הוא לרוב הראשון שנשתמש בו, והוא נועד לרכך את הטורדן ולהפוך אותו לפחות מאיים ומוחלט בשבילנו הציידים.
  • כדור הגדרה (כתום) – שואל את השאלה: "מה ההגדרה של מה שהטורדן אומר לי?". בכדור הזה נשתמש כשהמשפט של הטורדן מכיל מילה שהיא הגדרה ושאותה ניתן לחקור. למשל, אם משפט הטורדן הוא "אני כזה טיפש!", ניתן להשתמש בכדור הגדרה כדי לשאול "מה ההגדרה של טיפש?", "איך מוגדר אדם טיפש?" ואולי להגיע למסקנה שהמצב לא מוכיח שאנחנו לגמרי "טיפשים" כמו שהטורדן אומר לנו.
  • כדור הוכחות (ירוק) – שואל את השאלה "אילו הוכחות יש לי שהטורדן צודק?" לדוגמה, אם הפסדנו בכדורסל והטורדן שנדבק אלינו צועק עלינו "למה זה תמיד קורה לי?", בעזרת כדור הוכחות נוכל לבדוק אם באמת אנחנו תמיד מפסידים בכדורסל, או שאולי רק לפעמים, ובאילו נסיבות אנחנו דווקא מנצחים.  
  • כדור יתרונות וחסרונות (תכלת) – שואל את השאלה "אילו יתרונות וחסרונות יש לי מעצם החשיבה על הטורדן?" למשל, אם אנחנו מתרגשים לפני שנצטרך לדבר בפני הכיתה שלנו והטורדן לוחש לנו ש"כולם יצחקו עלי", אפשר לירות עליו כדור יתרונות וחסרונות, ולהבין שהטורדן גורם לנו ללחץ (חסרון) אבל שייתכן שבגלל הלחץ הזה נתכונן טוב וזה יעזור לנו לדבר יותר טוב (יתרון).  
  • כדור מחשבות קצה (צהוב) – שואל את השאלה "מה הדבר הכי טוב \ הכי רע \ הכי סביר שיכול לקרות במצב הזה?" למשל, אם קיבלנו ציון 70 במבחן וקפץ לנו לראש טורדן שאומר לנו "זה נורא!", ניתן להשתמש בכדור מחשבות קצה כדי  לשאול את עצמנו "מה הדבר הכי רע שיכול לקרות?", ולהגיע למסקנה, למשל, שהיינו יכולים לקבל ציון נמוך יותר ממה שקיבלנו או אפילו להיכשל.   
  • כדור מחשבות נוספות (כחול) – כדור ששואל את השאלה "אילו עוד מחשבות יכולות להיות לי מלבד הטורדן?" למשל, אם אנחנו ביישנים והגענו למפגש חברתי, מישהו החמיא לנו על הלבוש שלנו והגיע טורדן שאומר לנו ש"הוא סתם אומר את זה כדי שארגיש טוב!", בעזרת שימוש בכדור כחול ניתן לחשוב על מחשבות אחרות שהיינו יכולים לחשוב באותו המצב, למשל "הוא באמת חושב שהתלבשתי יפה, איזה יופי!"
  • כדור החץ היורד (סגול): (ראה ערך "חץ יורד"): כדור מיוחד בצורת אנקול. שאלת החץ היורד היא "אם מה שהטורדן נכון, מה זה אומר עלי \ על המצב \ על העולם?". החץ היורד עוזר לנו לצלול עמוק יותר בתוך המחשבה כדי לחשוף אמאזים ועמקמקים הקשורים לטורדן ולהילחם בהם (ראה ערכים "אמאז" ו"עמקמק").
כלי הנמצא על המכסחת ומשמש בעת מספור (ראה ערך "מספור"). הכוונת מאפשרת לנו לדעת את גודלם של טורדנים, רגשות ותחושות (ראה ערכים "טורדנים", "רגשות", "תחושות"), כחלק מכביסת החוויות המתבצעת בתחילת הציד (ראה ערך "כביסת חוויות", "ציד מחשבות").
אחת השיטות המצחיקות והיעילות למלחמה בטורדנים (ראה ערכים "טורדן", "ציד מחשבות"). בעוד שבציד רגיל (ראה ערך "מכסחת") מנסים להראות שהטורדן לא הגיוני באמצעות שאלות הגיוניות (ראה ערך "כדורי היגיון", "חשיפת חוסר ההיגיון"), בשיטה זו משתמשים בהומור כדי להקצין את דברי הטורדן עד שהם נהפכים למגוחכים ולא הגיוניים. למשל, אם הטורדן מטריד אותנו עם השאלה "מה יקרה אם הם ידעו?", נוכל להקצין את דבריו ולהגיד לעצמנו דברים מגוחכים כמו "אני חייב לנסוע לחוץ לארץ כדי שהם לא ידעו" או "זאת תהיה פאדיחה כל כך גדולה שאף אחד לא ירצה לדבר איתי עד הצבא אם הם ידעו".
הפרעה נוירו-התפתחותית הפוגעת בתפקודי למידה בסיסיים (קריאה, כתיבה וחישוב). ההערכות העדכניות מדברות על בין 10-20% מהילדים הלומדים במערכת החינוך שסובלים מלקות למידה, ולכן יש צורך במציאת פתרונות לבעיה. אחד הפתרונות היצירתיים שעלו בשנים האחרונות הוא השיעורומט (ראה ערך "שיעורומט"), מכונה שגורמת לשיעורי הבית לכתוב את עצמן לבד וללא עזרת הילד. השיעורומט (שנמצא כיום בשלבי פיתוח מתקדמים) פותח במעבדת לקויי למידה שבמממ"מ (ראה ערך "מחלקה למדע ממש מגניב") בטכניון על ידי הדוקטור (ראה ערכים "טכניון", "דוקטור").
שיטה למלחמה בטורדנים (ראה ערך "טורדן"). השימוש בשיטה מאפשר לנו להשתחרר ממצב של היקשרות לטורדן (ראה ערך "היקשרות לטורדן"). כדי לבצע את השיטה, נעשה את הדברים הבאים:
  • נמצא לנו מקום נוח ושקט לשבת בו
  • ניקח כמה נשימות עמוקות, ונרגיש איך גופנו נרגע והשרירים נעשים רפויים
  • נעצום עיניים
  • נפנה את תשומת לבנו פנימה, ונשים לב למחשבות שעוברות בראשנו
  • בכל פעם שנשים לב למחשבה, לא ננסה לנהל איתה שיחה או וויכוח, פשוט נציין לעצמנו שהיא הגיעה לנו
  • לראש: "אה, הנה המחשבה שאומרת לי...."
בדרך כלל אחרי מספר דקות התרגלות לרצף המחשבות שנכנסות ויוצאות מהראש שלנו, הטורדנים יהיו פחות עוצמתיים והרגשות שיתלוו אליהן יהיו גם הם מתונים יותר (ראה ערך "מתקפה משולבת"). 
בשמו המלא "מאמר מדעי", הוא טקסט המתאר מחקר ומפורסם בכתב עת מדעי. בעבודתה במממ"מ ("ראה "מחלקה למדע ממש מגניב"), אליזבת (ראה ערך "אליזבת") נדרשת לכתוב מאמרים, אך היא לרוב מעדיפה לעזור לילדים שכותבים לה מכתבים.  
סוג של שיעורומט (ראה ערך "שיעורומט") הנמצא בשלבי פיתוח ראשוניים במעבדת לקויי למידה בטכניון (ראה ערכים "לקויי למידה", "טכניון"). המבחנומטר נראה כמו עט רגיל, אך בשעת מבחן ניתן להפעילו כדי שיענה באופן עצמאי על שאלות המבחן. מד קטן הנמצא בצדו הימני של המכשיר, הנע בין הערכים אפס למאה, ניתן לכיול ומאפשר לנבחן לבחור את הציון הרצוי לו.
כלי ניסיוני להגנה מפני טורדנים (ראה ערך "טורדן"), מורכב מהלחם המילים "מגן" ו"רגש". הפעלת המגרגש נעשית באמצעות בליעת כדור אינבו מיוחד שמעלה טולרנטיות לגירויים אפקטיביים אברסיביים באמצעות חיזוק מוטיבציוני לקראת חשיפות התנהגותיות. המגרגש נמצא בשלבים אחרונים של ניסויים במעבדת המחשבות (ראה ערך "מעבדת המחשבות"), ולכשיהיה מוכן יהיה זמין לציידי מחשבות מקצועיים באמצעות קורס המשך מיוחד (ראה ערך "ציד מחשבות").
 
הכלי העיקרי והחשוב ביותר של ציידי מחשבות (ראה ערך "ציד מחשבות"), פותחה על ידי אליזבת וג'רי (ראה ערך "אליזבת", "ג'רי") במסגרת מחקר, ופורסמה במאמר בשנת 2014 בירחון המדעי ללוחם בטורדנים (ראה ערך "ירחון"). המכסחת מאפשרת לנו לירות כדורי היגיון על הטורדן כדי להקטין אותו, דרך חשיפת דבריו של הטורדן כלא הגיוניים (ראה ערכם "כדורי היגיון", "חשיפת חוסר ההיגיון").
זן של טורדן (ראה ערכים "טורדן", "זני טורדנים"). טורדנים מסננים עסוקים בלהסיט את תשומת הלב שלנו רק לדברים הרעים ולגרום לנו להתעלם מהדברים הטובים. דוגמאות לטורדנים כאלה הם "למרות שהצלחתי בזה אני עדיין אפס", או "הם לא באמת מתכוונים לזה"
מחלקה סודית הנמצאת בטכניון (ראה ערך "טכניון") ומתעסקת בפיתוחים חדשניים. מנהלת המחלקה היא ניצה רפש (ראה ערך "ניצה רפש"). במחלקה יש מספר רב של מעבדות, חלקן סודיות ביותר, ביניהן מעבדת לקויי למידה (ראה ערך "לקויי למידה"), מעבדת הבוטניקה (ראה ערך "בוטניקה") ומעבדת המחשבות (ראה ערך "מעבדת המחשבות").
 
כל אותם משפטים שמסתובבים לנו בראש ומלווים את פעולותינו. כבני אדם, אנחנו לא מסוגלים לא לחשוב מחשבות, מכיוון שהמוח שלנו מייצר אותן ללא הפסק (ראה ערך "פיל לבן"). מחשבות מטבען הן יצורים חופשיים שנכנסות ויוצאות לנו באופן חופשי מהראש. לדוגמה, המחשבה "היום בארוחת הבוקר אכלתי..." בסוף קריאת המשפט האחרון, המחשבה על מה שאכלתם היום לארוחת הבוקר נכנסה לכם לראש, ובעוד כמה רגעים היא כבר תצא ממנו, כי מחשבות אחרות דוחקות אותה החוצה. לעיתים, מחשבות נתקעות וחופרות לנו. במצב כזה לא מדובר במחשבה רגילה אלא בטורדן (ראה ערך "טורדן") – מחשבה מציקה שלא עוזבת אותנו. אבל אל דאגה – גם אם נתקלתם בטורדן, אתם יכולים תמיד לצוד אותו (ראה ערך "ציד מחשבות"). 
זן של טורדן (ראה ערכים "טורדן", "זני טורדנים"). טורדני מנבאי עתידות מתיימרים להגיד לנו מה יהיה בעתיד, למרות שאין שום סיכוי שהם יודעים זאת בוודאות. למשל – "לא משנה כמה אשקיע, זה יצא גרוע בסוף" או "אני אעשה מעצמי צחוק".
כלי באמצעותו ניתן לכמת טורדנים, רגשות ותחושות (ראה ערכים "טורדן", "רגש", "תחושה"). כשאנחנו ממספרים אנחנו נותנים ציון לעוצמה של רגש או תחושה, או לדרגת האמונה (ראה ערך "דרגת אמונה") של הטורדן – במילים אחרות לכמה אנחנו מאמינים למשפט שהטורדן אומר שלנו. המספר שאנחנו נותנים במהלך המספור נע בין אפס (לא מרגישים בכלל \ אין עוצמה \ לא מאמינים בכלל) לעשר (העוצמה החזקה ביותר האפשרית \ מאמינים במאה אחוז לטורדן). כמובן שאפשר גם לתת מספרים באמצע. בזמן צלילה (ראה ערך "צלילה"), ציידי מחשבות משתמשים בכלי מיוחד הנקרא הכוונת הממספרת (ראה ערך "כוונת ממספרת") שעוזר להם למספר.
מעבדה סודית ביותר הנמצאת בתוך המממ"מ (ראה ערך "המחלקה למדע ממש מגניב"), מנוהלת על ידי אליזבת, ציידת המחשבות (ראה ערך "אליזבת"). המעבדה ממוקמת  כשמונה קילומטרים מתחת לפני האדמה, בתוך מתקן סודי מצופה רזוננטיום (ראה ערך "רזוננטיום"). חוקרי המעבדה עסוקים במחקר מתקדם בדרכים יעילות למלחמה בטורדנים (ראה ערך "טורדנים") ויצורי מחשבה מסוכנים אחרים (ראה ערך "יצורי מחשבה").
סוג של תיבת תהודה (ראה ערך "תיבת תהודה"). מראות תהודה הן מראות מצופות רזוננטיום (ראה ערך "רזוננטיום"). בניגוד לתיבות תהודה רגילות, המראות מאפשרות מעבר חופשי של אור. בדרך זו, החוקר יכול לראות את הטורדן (ראה ערך "טורדן") אך אינו שומע אותו, וכך יכול לחקור אותו באין מפריע ובאופן יעיל ומהיר יותר.
 
תהליך בו טורדן (ראה ערך "טורדן") נדבק אלינו בליווי חברים – רגשות ותחושות (ראה ערכים "רגש", "תחושה"). מתקפה משולבת היא לרוב מורכבת יותר ממתקפה רגילה של טורדן בודד, מכיוון שהרגשות והתחושות הגופניות הן לרוב עוצמתיות ומחריפות את הסבל והבלבול שלנו. למשל – ניקח מצב בו תוקף אותנו טורדן האומר לנו ש"אני משעמם את כולם". אם הטורדן מוביל מתקפה משולבת בליווי תחושות (כמו רעד והסמקה) ורגשות (עצבות ובושה, לדוגמה), אנחנו נרגיש מותקפים בכל הכיוונים, נתקשה להתמודד עם העומס של החוויות השליליות ולהתביית על דרכים יעילות להילחם בטורדן.
מצב בו טורדנים רבים תוקפים אותנו. מכיוון שטורדנים אוהבים לתקוף בחבורות, כשהם נדבקים אלינו ביחד זה יכול להיות מאוד מבלבל. דוגמה למתקפת טורדנים נמצאת בספר "ציידת המחשבות" (ראה ערך "ציידת המחשבות", בו אליזבת (ראה ערך "אליזבת") עוזרת לילדה בר לעשות סדר בראש שלה ולהיפטר מכל הטורדנים שמציקים לה.
זן של טורדן (ראה ערכים "טורדן", "זני טורדנים"). טורדני נוראיזם מקצינים את המצב ומנסים לצייר אותו כנוראי הרבה יותר מכפי שהוא באמת. פעמים רבות הם מגיעים עם המון סימני קריאה בסופם. למשל – "אני לא יכולה לסבול את זה!!!" או "מה אני אעשה?!?!?!"
מנהלת המממ"מ (ראה ערך "המחלקה למדע ממש מגניב"). ניצה היא אשה מרושעת ונקמנית שנהנית להתעלל בעובדיה ועסוקה כל הזמן בדרכים שיביאו לה עוד כסף ופרסום. היא ממושקפת ושמנה, בעלת עיניים קטנות ומבט זדוני, ומחזיקה אוסף גדול של חיות פרא במשרדה (ראה "חיות פרא"). ג'ודי, קרפדת המחמד שלה (ראה ערך "ג'ודי") היא היצור שניצה הכי אוהבת בעולם.
שיטת הרפיה (ראה ערך "הרפיה"), במהלכה מביאים את הגוף לרגיעה.
השיטה עובדת במספר שלבים:
  • שבו במקום נוח ושקט, ועצמו את העיניים.
  • שימו יד על הבטן שלכם, והחלו לנשום. הנשימה שלכם צריכה להיות נשימה מהבטן ולא מהחזה, באופן כזה שהכתפיים שלכם לא יזוזו בזמן שאתם נושמים.
  • בצעו מספר נשימות, ובכל פעם נסו להאריך מעט את הנשימה.
  • לאחר מספר דקות, שימו לב לגופכם – האם הוא נרגע?
סוג של יצור מחשבה (ראה ערך "יצורי מחשבה"). עמקמקים נמצאים בחלקים העמוקים ביותר של המחשבה, הם חזקים ועוצמתיים מאוד, ומחזקים אמאזים וטורדנים שנמצאים מעליהם (ראה ערכים "אמאז", "טורדן"). עמקמקים מנסים לרוב להגיד משהו כללי מאוד עלינו, על העולם או על הסובבים אותנו. ישנם שלושה סוגים של עמקמקים, הנבדלים זה מזה לפי תוכנם השלילי:
  • עמקמקי האהבה תוקפים אנשים וגורמים להם לחשוב שלא אוהבים אותם, הם לא רצויים ודחויים. דוגמאות לעמקמקי אהבה הם "אני מוזר", "אני משונה" או "אני לא מקובל".
  • עמקמקי הערך עסוקים בלשכנע שהאדם הסובל מהם חסר ערך. לדוגמה – "אני עלובה", "אני טיפש" או "אני חסרת ערך".
  • עמקמקי ההגנה תוקפים אנשים ומנסים לטעון שהאדם הסובל מהם הוא פגיע או חסר יכולת להגן או לעזור לעצמו. דוגמאות לעמקמקי הגנה הם "אני חלש" או "אני חסר אונים"
מזכירת המממ"מ (ראה ערך "מחלקה למדע ממש מגניב") וחברתה הטובה של אליזבת, ציידת המחשבות (ראה ערך "אליזבת"). עפרה היא בחורה טובה וחזקה, שתמיד נמצאת שם עבור אליזבת. מכיוון שהיא מלאת ביטחון ויודעת להתמודד מול ניצה מנהלת המחלקה (ראה ערך "ניצה רפש"), אליזבת נעזרת בה ברגעי המשבר מול המנהלת שלה.
פיתוח חדשני של מעבדת הבוטניקה (ראה ערך "בוטניקה") שבמממ"מ (ראה ערך "מחלקה למדע ממש מגניב"). כיום קיימים מספר עצי שוקולד המייצרים שוקולד מריר, אך המדענים של מעבדת הבוטניקה עובדים על פיתוח זני עצים חדשים לייצור שוקולד חלב, שוקולד לבן ושוקולד פרה עם פצפוצים. תהליך ייצור השוקולד  של עצים אלו הינו מורכב וארוך יחסית, ולכן תנאי הגידול צריכים להיות מבוקרים (כיום מרבית העצים מגודלים בחממות בתוך המעבדה עצמה).
העיקרון שמראה לנו שאי אפשר שלא לחשוב מחשבות. כדי להבין אותו, בצעו את התרגיל הבא:
  • עצמו את העיניים וקחו נשימה עמוקה.
  • תנו לעצמכם לשקוע בחלומות בהקיץ, שימו לב למחשבות שנכנסות ויוצאות מהראש שלכם.
  • נסו בכל הכוח לא לחשוב על פיל לבן – לא לחשוב על החדק שלו והאוזניים הגדולות, לא לחשוב על מה הוא עושה עכשיו או איך הוא נראה. פשוט לא לחשוב על פיל לבן וגדול.
לא הצלחתם לא לחשוב על פיל לבן? אל דאגה - זה בלתי אפשר! מכיוון שאנחנו לא מצליחים שלא לחשוב, כשמבקשים מאיתנו "לא לחשוב על פיל לבן" המוח שלנו עושה בדיוק את זה. דרך אגב, אנשים שמדווחים שהם מצליחים לא לחשוב על פיל לבן בזמן התרגיל עושים זאת כי הם חושבים על משהו אחר – הם מנסים בכל הכוח להתרכז במחשבה אחרת, מה שלא מאפשר לפיל הלבן להופיע להם בראש. בכל מקרה, גם אם הפיל הלבן הופיע וגם אם הצלחתם לדחוק אותו באמצעות מחשבה אחרת, העיקרון של "הפיל הלבן" מראה לכם שאי אפשר שלא לחשוב מחשבות.
אחת משיטות הקשב למלחמה בטורדנים (ראה ערכים "שיטת קשב", "טורדן"). כשמחליטים על פיקניק מחשבות, קובעים לטורדן זמן קבוע וקצר ביום בו הוא מוזמן להגיע ולחפור לנו – למשל חמש דקות לפני שהולכים לישון, או בעשר הדקות שבהן מחכים לאוטובוס בבוקר. אם במקרה אנחנו מגלים שהטורדן מחליט לבוא בזמנים אחרים, מזכירים לו שאנחנו לא פנויים כרגע ושהוא מוזמן להגיע לפיקניק ("סליחה, אני לא זמין עכשיו, אתה יכול להגיע לפיקניק שקבענו בעוד שלוש שעות"). שיטה אחרת הדומה לפיקניק מחשבות היא השארת הודעה (ראה ערך "השארת הודעה").  
תחום בחקר המדע העוסק בפיתוח של כלים ועזרים מתחום המדע הבדיוני לשימוש האוכלוסייה האנושית בהווה. המחקר הפסאודוטכנולוגי היישומי נערך במכוני מחקר פיקטיביים, כגון מכון היינליין לפיזיקה פוסט-קוואנטית בקליפורניה, מרכז אסימוב לחקר אדמכונות בניו-יורק והארגון לחקר פסיכאדליה מתקדמת על ידי פיליפ ק. דיק שנמצא על הירח. בישראל, המחקר הפסאודוטכנולוגי היישומי מרוכז ברובו בבניין שכטמן (ראה ערך "שכטמן") שבטכניון (ראה ערך "טכניון"), בחיפה.  
הפרס החשוב ביותר בעולם המדע. בשנת 2017, אליזבת ציידת המחשבות (ראה ערך "אליזבת") זכתה בו על פרסום מאמרה משנת 2014 "פורמט חדש להבניית דיאלוג סוקראטי בטיפול קוגניטיבי" (ראה ערך "מכסחת") בירחון המדעי ללוחם בטורדנים (ראה ערך "ירחון").
 
הדרך בה ניתן להיפטר מטורדנים מעצבנים (ראה ערך "טורדן"). המונח "ציד מחשבות" מתייחס למעשה לציד של סוג אחד של מחשבות – טורדנים, לכן "ציד מחשבות" ו"ציד טורדנים" הינם למעשה מונחים זהים. ציד מחשבות נקרא גם "צלילה" (ראה ערך "צלילה"), מכיוון שבמהלכו אנחנו צוללים לתוך הראש כדי להילחם בטורדנים ויצורי מחשבה  אחרים (ראה ערך "יצורי מחשבה"). הוא דורש הכנה ונעשה לרוב רק על ידי ציידי מחשבות מקצועיים שעברו הכשרה מתאימה, ומצוידים בכלים המתאימים (ראה ערכים "מכסחת" ו"שרעפיים"). ישנם מספר דרכים כדי להילחם בטורדנים. הדרך העיקרית היא דרך ערעור על הדברים שהטורדן אומר (ראה ערך "חשיפת חוסר ההיגיון") אך ישנן גם דרכים אחרות ומגוונות, כמו למשל הסטת תשומת הלב (ראה ערך "שיטת קשב").
  1. אליזבת (ראה ערך "אליזבת"), מדענית המנהלת את מעבדת המחשבות (ראה ערך "מעבדת המחשבות"), חלק מהמממ"מ (ראה ערך "המחלקה למדע ממש מגניב") שבטכניון (ראה ערך "טכניון").
  2. כותרו של ספר אוטוביוגרפי על אליזבת (ראה ערך "אליזבת"), המתאר את מפגשיה עם ילדים הכותבים לה מכתבים, יצא לאור בשנת 2017 בהוצאת "גוונים".
 
שם אחר ל"ציד מחשבות" (ראה ערך "ציד מחשבות")
זן של טורדן (ראה ערכים "טורדן", "זני טורדנים"). טורדנים קוראי מחשבות מתיימרים לקרוא את המחשבות של אנשים אחרים, למרות שיכול מאוד להיות שהם טועים ואנשים לא חושבים את המחשבות שהטורדנים מייחסים להם. דוגמאות לטורדנים כאלה הם "אף אחד לא מבין אותי" או "היא רק נגדי".
 
כל אותן החוויות שאנו מרגישים "בלב" (למעשה זה בגוף ובראשנו גם). דוגמאות לרגשות הן אושר, כעס, שמחה, תסכול, עצב וכו. כמו תחושות גופניות, רגשות חזקים ושליליים יכולים להתלוות לטורדנים מסוימים (ראה ערך "טורדן"), בתהליך הנקרא מתקפה משולבת (ראה ערך "מתקפה משולבת")
פיתוח של ג'רי (ראה ערך "ג'רי"), המאפשר לילדים מכל העולם לתקשר עם אליזבת בדרך קלה ומהירה במייל, להתעדכן בחידושים המפותחים במעבדת המחשבות (ראה ערך "מעבדת המחשבות") וללמוד איך להפוך עצמם לציידי מחשבות טובים יותר (ראה ערך "ציד מחשבות").
 
מתכת נדירה המגיעה ממכרות במונגוליה, בעלת תכונות פסיכואקטיביות. בגלל יכולותיה בדיכוי מנטליזציה, הרזוננטיום נמצא בשימוש נרחב במחקר הפסיכולוגי והפסיכיאטרי. אחד היישומים של הרזוננטיום הוא בתיבות ומראות תהודה (ראה ערך "תיבת תהודה", "מראת תהודה") כדי לכלוא יצורי מחשבה (ראה ערך "יצורי מחשבה") לצרכי מחקר.
שיטה להילחם בטורדנים (ראה ערך "טורדן"), בעזרתה ניתן להרחיק את הטורדן ולהפחית את השפעתו הרעה עלינו. שאלת החבר שואלת "אם חבר היה מגיע ומספר לי שהוא סובל מהטורדן שכרגע מציק לי, איך הייתי מגיב? מה הייתי יכול להגיד לו?" פעמים רבות, שאלת החבר נותנת לנו אפשרות כדי להסתכל על הטורדן ממרחק רב יותר, מה שמפחית את השפעתו השלילית עלנו.
דרך למלחמה בטורדנים (ראה ערך "טורדן"). ישנן מספר רב של שיטות קשב, שהמשותף לכולן הוא הניסיון הפעיל להסיט את מוקד תשומת הלב שלנו מהטורדן לגורם אחר. שלוש משיטות הקשב המוכרות ביותר הן הרחבת קשב, פיקניק מחשבות ותירוץ תירוצים (ראה ערכים "הרחבת קשב", "פיקניק מחשבות" ו"תירוץ תירוצים").
פיתוח חדשני של מעבדת לקויי למידה בטכניון הנמצא בשלבי פיתוח מתקדמים (ראה ערכים "לקויי למידה", "טכניון"), השיעורומט גורם לשיעורי הבית להכין את עצמם, ובכך פותר ילדים מהמטלה המשעממת עם חזרתם מביה"ס. למרות שהוא ממוקד כיום במקצועות רבי מלל, חוקרי המעבדה מנסים כיום להרחיב את יכולות השיעורומט למקצועות הריאליים. בעתיד ניתן יהיה לראות גם שיעורומטים למקצועות מגוונים כמו ספורט ותושב"ע, בכתיבת עבודות סמינריוניות לסטודנטים באוניברסיטה ואפילו בפתרון מבחנים (ראה ערך "מבחנומטר").
  1. פרופסור מחקר בפקולטה למדע והנדסה בטכניון (ראה ערך "טכניון"), שגילה והביא להגדרתו של מבנה גבישי חדש הנקרא "גבישים קוואזי-מחזוריים", זוכה פרס נובל (ראה ערך "פרס נובל") לשנת 2011.
  2. בניין ע"ש פרופסור שכטמן הנמצא בטכניון (ראה ערך "טכניון"), בתוכו נמצא המממ"מ (ראה ערך "מחלקה למדע ממש מגניב"). בחלקיו התחתונים של הבניין, הנמצאים כשמונה קילומטרים מתחת לפני האדמה, קיימות מספר מעבדות סודיות, ביניהן מעבדת המחשבות (ראה "מעבדת המחשבות").
אחד הכלים בהם משתמשים במהלך ציד מחשבות (ראה ערך "ציד מחשבות"), פותח על ידי ג'רי (ראה ערך "ג'רי"). השרעפיים הינן למעשה זוג משקפות גדולות בעלות סנסורים מיוחדים, המעבדות את הקלט העצבי של ציד המחשבות בזמן הצלילה (ראה ערך "צלילה") והופכות אותו לדימוי וויזואולי בצורת הולוגרמה. השימוש בשרעפיים מייצר עבור הצייד זיהוי מהיר ומדויק של חוויות פנימיות, מה שמאפשר לו להתביית על טורדנים (ראה ערך "טורדן") ולהילחם בהם.
 
(או "תחושות", בקיצור): כל אותן חוויות שאנו מרגישים בגוף, לדוגמה – פרפורים בבטן, חולשה, סחרחורת, עקצוצים או נמלול. כמו רגשות, גם תחושות יכולות להתלוות לטורדנים מסוימים, בתהליך הנקרא מתקפה משולבת  (ראה ערך "מתקפה משולבת").
 
כלי לשימוש בציד טורדנים, עשוי מרזוננטיום (ראה ערך "ציד מחשבות", "רזוננטיום"). תיבות תהודה מכילות תא מוגן אליו ניתן להכניס יצור מחשבה (ראה ערך "יצורי מחשבה") לצרכי מחקר במעבדה. בגלל התכונה הפסיכואקטיבית של הרזוננטיום, יצור המחשבה אינו מציק לאדם הנמצא מחוץ לתיבה, והוא יכול להשקיע את מחשבותיו במחקר על הטורדן במקום להיות מותקף על ידו (ראה ערך "מתקפת טורדנים"). מרבית תיבות התהודה משמשות ציידי מחשבות בשטח, ללכידה והעברה של טורדנים למעבדות מחקר (ראה ערך "מעבדת מחשבות"). כלי דומה המשמש במעבדות עצמן בעת המחקר הוא מראות תהודה (ראה ערך "מראת תהודה").
זן של טורדן (ראה ערכים "טורדן", "זני טורדנים"). טורדנים תייגנים עסוקים בלתייג אותנו במילה (לעיתים קללה) כואבת וכוללנית, שלא משקפת את כל מי שאנחנו. דוגמה לטורדנים מעין אלה היא "אני טיפשה" (האם את רק טיפשה? האם את טיפשה כל הזמן?) או "אני משעמם את כולם".
שיטה למלחמה בטורדנים (ראה ערך "טורדן") ואחת משיטות הקשב (ראה ערך "שיטות הקשב"). כשאנחנו מתרצים תירוצים, אנחנו למעשה מדמיינים את הטורדן עומד בכניסה לראשנו ומנסה להיכנס. בדיוק לפני שהוא נכנס לנו לראש, אנחנו מוצאים תירוץ ללמה אנחנו לא יכולים להתפנות אליו ברגע זה, כמו למשל:
  • אני בדיוק עסוק ומגיע אלי חבר.
  • שכחתי ללמוד למבחן ואין לי זמן אחר.
  • בא לי לשחק כדורגל בדיוק עכשיו.
  • אני ממש חייב להיזכר בטיול שעשינו אתמול.
גם אם הטורדן מציק, אנחנו ממשיכים לתרץ לו תירוצים עד שהוא עוזב אותנו והולך להציק לילד אחר.

 © כל הזכויות שמורות לעופר כהן על התוכן ולרותם יראקצ'י על העיצוב והאיורים